מאמרים

מאמר דעה: יישום המושג “סטינג” בסרט פופולרי

5 נובמבר , 2020   |   רוני, מנהלת מקום למטפלים.

האם ניתן לחשוב מושגים פסיכואנליטיים גם דרך סרט פופולרי? במאמר זה, אדגים כיצד המושג “מסגרת טיפולית” (Setting) בא לידי ביטוי בסרט הפופולרי “פשוט מאוהבת” (“Prime”).

מהי מסגרת טיפולית? פרויד תיאר כי מדובר במסגרת המבנה את המפגש שבין המטפל.ת למטופל.ת: מפגש של שני אנשים שנפגשים באופן קבוע לאורך זמן, על מנת לשוחח על חיי המטופל.ת. זהו מעין הסכם לגבי חוקי הטיפול, אופן העברת התשלום וגובהו ועוד. בנוסף, המטפל.ת מתחייב.ת להגיב כמיטב יכולתו.ה לסיפורי המטופל.ת ולאפשר למטופל.ת להעלות את כל העולה על רוחו.ה במהלך הטיפולים. בספרו של מיטשל, “תקווה ופחד בפסיכואנליזה”, נכתב כי “במודל הפסיכואנליטי הקלאסי, מערכת היחסים האנליטית היא מתסכלת במהותה, ומכאן כוחה להביא לשינוי משמעותי.” (מיטשל, “תקווה ופחד בפסיכואנליזה”, פרק 7, עמ’ 230).

תקציר הסרטסרט זה הינו קומדיה רומנטית אמריקאית משנת 2005. בסרט זה המטפלת, ליסה, מגלה על רומן בין המטופלת שלה, רפי, אישה בסוף שנות ה-30 שלה, לבין בנה, דיוויד, גבר בתחילת שנות ה-20 שלו. ליסה מתחבטת לגבי קונפליקט התפקידים שבו היא מצויה, הנובע מההתנגשות בין מחויבותה המקצועית למטופלת שלה וליושר שלה כמטפלת לבין תפקידה כאמא שרוצה בטובת הבן שלה. כאשר מתגלה אט-אט כי הקשר בין השניים הופך לקשר רציני, התלבטויותיה וקשייה של המטפלת מתגברים: הם מתחילים לצוץ במהלך הטיפול, דבר המשפיע על המסגרת הטיפולית ועל היחסים בינה לבין רפי, המטופלת שלה, עד שליסה “נשברת” ומגלה לרפי כי היא למעשה יוצאת עם בנה, דיוויד. הכעסים בין השתיים מובילים להפסקת הטיפול, לפרידה זמנית של רפי ודיוויד ולכעסים בין דיוויד לאמו. לבסוף, רפי ודיוויד מחליטים לחזור להיות ביחד. הסרט מסתיים בהבנה של שני בני הזוג כי על אף האהבה הגדולה שניצתה ביניהם, סופו של הרומן להסתיים: באופן בוגר מבינים השניים כי רצונותיהם, שאיפותיהם והמצב שבו הם נמצאים בחייהם באותו הזמן לא מתאימים זה לזו.

פוסטר הסרט "פשוט מאוהבת"

כיצד המושג בא לידי ביטוי בסרט? המסגרת הטיפולית מוצגת בתחילת הסרט כמוצלחת ולכן גם כמובנת מאליה, אך הסרט מדגיש וממחיש את החשיבות שלה דווקא כשהיא מתחילה להתערער. לא ברור אם במצב הנתון, בעת שגילתה ליסה על מערכת היחסים בין המטופלת שלה לבין הבן שלה, היא מסוגלת להמשיך לקיים את המסגרת הטיפולית באופן מקצועי וכמצופה ממנה. בסופו של דבר, הסרט מדגים כיצד התערערות המסגרת הטיפולית משפיעה מאוד הן על רפי והן על ליסה, כמו גם על מערכת היחסים הטיפולית בין שתיהן.

באופן מעניין, המסגרת הטיפולית המתוארת בסרט התערערה דווקא בעקבות קשייה של המטפלת ולא בעקבות צרכי המטופלת. יותר מכך, נראה כי לרפי היה קשה להכיר בשינוי שנעשה במטפלת שלה, אדם שעליו היא כל כך סומכת, והיא התעקשה להחזיק במסגרת הטיפולית גם כאשר היא כבר התפוררה לחלוטין. הדבר נמשך עד שליסה מצידה החליטה לשים סוף למצב הבעייתי הזה וסיפרה עליו לרפי. בכך בא לידי ביטוי כוחה של המסגרת הטיפולית, בה החזיקה רפי עד שכבר לא ניתן יותר – היא הייתה זקוקה למטפלת שלה ולמסגרת הטיפולית שלהן, אשר היוותה עבורה אי של יציבות בחייה. רצון המטופלת לאחוז במסגרת הטיפולית בכל הכוח, מדגישה בעיניי את העוצמה שבה היא תלויה בה כמסגרת יציבה וקבועה. נראה כי המסגרת הטיפולית משמעותית עבורה, לא רק כאמצעי המאפשר את הטיפול, אלא גם כמטרה בפני עצמה: היא כשלעצמה מהווה תוספת חשובה לחייה, כפי שהיא וודאי גם לחייהם של מטופלים רבים אחרים.

על שתי פסיכולוגיות שהפכו לנשיאות ארגון ה-APA

5 נובמבר , 2020   |   רוני, מנהלת מקום למטפלים.

איננו יודעים רבות על פסיכולוגיות שהגיעו למעמדים גבוהים בקהילה המקצועית. מאמר זה עוסק בשתיים מהן, שהגיעו להיות נשיאות ארגון ה-APA. ארגון ה-APA, האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, אחראית, בין היתר, על כתיבת ספר האבחנות הפסיכיאטרי, ספר ה-DSM. שתי הפסיכולוגיות שאדבר עליהן הפכו לנשיאות הארגון בתקופות שונות: בתחילת המאה ה-20 ובסוף המאה ה-20. למרות התקופות שהשונות שבהן פעלו, שתיהן עברו דרך לא פשוטה בשל היותן נשים ובכל זאת הגיעו להישגים משמעותיים ויוצאים דופן.

מרי ויטון קלקינס (Mary Whiton Calkins)

מרי ויטון קלקינס (1863-1930) הייתה פילוסופית ופסיכולוגית ממוצא אמריקאי. מרי גם הייתה לאישה הראשונה שהפכה לנשיאת ארגון ה-APA.

מרי התחילה ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה בתקופה שבה שלנשים רבות לא היו הזדמנויות דומות. למרי היו גם מכשולים בכך. כך למשל, מרי רצתה מאוד להתקבל ללימודים באוניברסיטת הארוורד, אך האוניברסיטה לא אישרה לנשים באותו הזמן ללמוד במוסדה. ועם זאת, מרי קיבלה אישור להשתתף ולהקשיב להרצאות כתלמידה שלא מהמניין. הרצאות הועברו על ידי הפסיכולוגים בכירים ביותר באותה תקופה, כגון ויליאם ג’יימס, אבי תחום הפונקציונליזם בפסיכולוגיה. מרי למדה מויליאם ג’יימס גם באופן אישי יותר וחקרה יחד איתו בתחום הפסיכולוגיה.

בשנת 1891 מרי חזרה לקולג’ ולסלי, קולג’ של נשים שבו היא למדה לפני שהחלה ללמוד בהארוואד. היא הקימה בו את תחום הפסיכולוגיה לראשונה. בשנים שלאחר מכן, מרי פרסמה מחקרים רבים, בין היתר בנושאים של חלומות, אסוציאציות וזיכרון. לאחר שעברה מסע תלאות, מרי קיבלה לבסוף את תואר הדוקטור שלה והחלה לפרסם מאמרים וספרים נוספים ורבים.

בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, מרי זכתה בכמה וכמה הישגים. בין היתר, היא דורגה גבוה ברשימת 50 הפסיכולוגים המובילים ובשנת 1905 היא נבחרה כנשיאת ארגון ה-APA. היא פרסמה עשרות מאמרים במהלך הקריירה שלה. מעבר להישגיה בתחום הפסיכולוגי, מרי גם נלחמה על זכויות נשים, ובכלל זה גם על זכויותיה שלה בשל האפליה שחוותה. היא הייתה סופרג’יסטית ונלחמה באופן פעיל למען זכות ההצבעה לנשים.

גנט טיילור ספנס (Janet Taylor Spence)

ג’נט (1923-2015), פסיכולוגית ממוצא אמריקאי, התעסקה וחקרה את תחום החרדה והמגדר והייתה לאישה השישית שהפכה לנשיאת האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA).

ג’נט למדה את שלושת תאריה בפסיכולוגיה באוניברסיטאות בארצות הברית. היא למדה מחוקרים משפיעים באותה תקופה, והיא חקרה ועסקה בתחילת דרכה בעיקר בנושא החרדה. ג’נט גם פיתחה כלי ראשון מסוגו באותו הזמן אשר מודד חרדה, ונקרא TMAS. בשנת 1949, ג’נט קיבלה את תואר הדוקטור שלה בפסיכולוגיה.

ג’נט המשיכה לקריירה אקדמית והוציאה מגוון מאמרים, בעיקר בתחום החרדה. במהלך הקריירה שלה, ג’נט התפתחה וחקרה תחומים פסיכולוגיים נוספים: חקר החרדה היה עיקר עבודתה, אך היא גם חקרה בתחומים של סכיזופרניה, פסיכולוגיה התפתחותית והטיות מגדריות. למרות הישגיה הרבים, היא חוותה לראשונה אפליה מגדרית במהלך שנות ה-60, כאשר בכירים באוניברסיטה התנגדו למינויה כחברת פקולטה. בהמשך היא הצליחה לקבל משרה באוניברסיטת טקסס והיא אף נבחרה בהמשך ליושבת ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה.

בשנת 1985 ג’נט נבחרה לנשיאת ארגון ה-APA. בהמשך דרכה היא קיבלה מגוון של פרסים על הישגיה ואף נוסד פרס על שמה לחוקרים משפיעים. במהלך הקריירה שלה, ג’נט פיתחה גישות מחקריות חדשניות וכלי מחקר רבים אשר קידמו את המחקר הפסיכולוגי ומשפיעים עד היום.

מאמר זה מבוסס על שני ערכי וויקיפדיה שכתבתי כחלק מפרויקט “ויקי נשים”,
הנלחם למען סגירת הפערים המגדריים בוויקיפדיה: https://bit.ly/37X9eYn ו- https://bit.ly/2HJO3P7.